פרשת ויימו נגד אובר היא סכסוך משפטי רחב היקף בתחומי הקניין הרוחני, שהתנהל בין השנים 2017–2018 בבית המשפט המחוזי בצפון קליפורניה ¹⁾. הסכסוך עסק בטענות להפרת פטנטים וגניבת סודות מסחריים בתחום הרכב האוטונומי.

לב הסכסוך נגע לטכנולוגיית ה-LiDAR (Light Detection and Ranging), רכיב המיועד לקלוט אותות לייזר חוזרים ובאמצעותם ל“ראות” את סביבת המכונית ואת הדרך. ויימו טענה כי אובר העתיקה רכיבים קריטיים במבנה הפיזי של החיישן ובאלגוריתמים המעבדים את המידע.

בינואר 2016 פרש אנתוני לוואנדובסקי, ממייסדי פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל, והקים את חברת Otto. באוגוסט אותה שנה נרכשה Otto על ידי אובר תמורת כ-680 מיליון דולר. ויימו הגישה תביעה כנגד אובר ובה טענה כי ה-LiDAR של אובר נוצר תוך הפרת פטנט ושימוש בסודות מסחריים שלה ²⁾. ויימו טענה כי לוואנדובסקי הוריד למעלה מ-14,000 קבצים חסויים לפני עזיבתו, שכללו מפרטים הנדסיים של מערכות ה-LiDAR, ואלה שימשו למעשה כפלטפורמה שעליה ביססה אובר את רכיב ה-LiDAR שלה. טענה זו גילמה את ההשערה כי הסכום הרב ששילמה אובר עבור חברת Otto נועד למעשה לרכישת הידע של ויימו באופן לא חוקי.

במישור הפלילי, לוואנדובסקי הודה בסעיף אחד של גניבת סודות מסחריים ונידון ל-18 חודשי מאסר ³⁾להרחבה על התיק הפלילי.

אובר נקלעה למלכוד משפטי מובהק בניסיונה להתגונן: היא טענה כי המידע שויימו הגדירה כ“סוד מסחרי” אינו סודי מאחר שהוא פורסם בפטנטים הגלויים של ויימו עצמה. אולם, בכך נוצר “מלכוד כפול” עבור אובר: אם המידע פורסם בפטנט, היא אכן חומקת מאשמת גניבת סוד – אך בו בזמן היא מפלילה את עצמה בהפרת פטנט, שכן היא הודתה שהשתמשה בטכנולוגיה המופיעה בו. בשל כך, לא נותרה לאובר ברירה אלא לנסות ולתקוף את תקפות הפטנטים של ויימו בביטול פטנט, דבר שהיא לא הצליחה לעשות במהלך המשפט, כנראה לאור כך שלא מצאה את ה“אקדח המעשן” – אותו ידע קודם שיאפשר לה לטעון שלויימו לא הגיע פטנט מלכתחילה.

בפברואר 2018 חתמו הצדדים על פשרה לפיה אובר העבירה לויימו מניות בשווי של כ-245 מיליון דולר ⁴⁾. אולם האירוניה התגלתה רק לאחר מכן. אריק סווידר, מהנדס עצמאי ללא קשר לצדדים, קרא על הסדר הפשרה ואמר שהוא משוכנע שהאמצאה של ה-LiDAR הייתה קיימת קודם לכן. הוא ביצע חיפוש עצמאי בהשקעה מועטה, ובאמצעות הליך לא מורכב ולא יקר של ביטול פטנט, הצליח לבטל את הפטנט בהוצאה של כ-6,000 דולר בלבד ⁵⁾. המסמך שאיתר סווידר היה פטנט מוקדם של חברת Velodyne – אותה חברה עצמה שממנה רכשה ויימו את טכנולוגיית ה-LiDAR המקורית שאותה המשיכה לפתח בעצמה. בעקבות ממצאיו, בוטלו תביעות הפטנט המרכזיות שעמדו בלב התביעה המקורית.

הפרשה מדגישה את המתח המובנה והסיכון בשילוב בין הגנת סודות מסחריים להגנת פטנטים: בעל האמצאה אינו יכול לתבוע על סודיות לגבי פרטים שגילה בפטנט, והנתבע אינו יכול להשתמש בפרסום הפטנט כהגנה מבלי להודות בהפרתו. המקרה ממחיש גם את הקושי והחשיבות באיתור ידע קודם בזמן אמת, שיכול היה למנוע פשרה יקרה על פטנט שאינו תקף.